300 שעות לתועלת הציבור למפקח מטעם משרד התמ"ת ומטעם משרד הפנים

בדיון שנערך ביום 20/5/13 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו הנאשם חזר בו מכפירתו, כתב האישום תוקן והנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

עוד הוסכם כי יוזמן תסקיר בעניינו של הנאשם והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי.

בהכרעת הדין מאותו יום הורשע הנאשם בעבירות של קבלת דבר במרמה [ריבוי מקרים], עבירה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין והפרת אמונים [ריבוי מקרים], עבירה לפי סעיף 284 לחוק העונשין.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן : הנאשם ששימש בתפקיד מפקח מטעם רשות האכיפה והיה אחראי, בין היתר, לבדיקת תנאי המחייה של עובדים זרים שהועסקו על ידי חקלאים באיזור,  ניצל את היכרותו עם החקלאים וקיבל מהם כספים במרמה, בטענה שהוא דואג ל"תרומות" לבית הכנסת, כשבפועל הוא משלשל את הכספים לכיסו, בהיקף כספי של מאות שקלים. הנאשם נמנע מלמצות עם "התורמים" את ההליכים המתנהלים נגדם כנדרש.

תסקיר : החייב כבן 60, נשוי, אב ל - 5 ילדים, הושעה מעבודתו ברשות ההגירה מזה שנתיים בעקבות מעורבותו בעבירות נשוא כתב האישום.  מצב בריאותו ירוד, לקה בהתקף לב בחודש ינואר 2013, מטופל תרופתית, אמור לעבור צנתור, סובל מזה 6 שנים ממחלת סוכרת, עבד כ- 18 שנה כקב"ט בעירית מגדל העמק ומשנת 2010 במשרד ההגירה כאחראי על רווחת העובדים הזרים. בעבר, עד לפני 6 שנים נהג להמר, צבר חובות וחשבונו בבנק הוגבל. ההתרשמות כי הנאשם לוקח אחריות על מעשיו אם כי מפחית מחומרתן. נהג לבקש תרומות מהחקלאים בשל היכרותם איתו עבור בית הכנסת וחלק מהתרומות שגייס לקח לעצמו. למעורבותו בפלילים היתה השפעה מכרעת על יחסיו עם אשתו וילדיו, אשתו שקעה בדכדוך והוא מרגיש בושה על כי אכזב את משפחתו.

ההתרשמות הינה מאדם המתפקד באופן נורמטיבי ביום יום ומאופיין ביציבות תעסוקתית, בעל דימוי עצמי נמוך, חשדן, מופנם ומדוכדך. שירות המבחן מעריך כי הרקע לביצוע העבירות קשור למצוקה הכלכלית בה היה נתון ויתכן אף להימוריו. ההתרשמות היא כי הנאשם הפיק את הלקח המתבקש ממעורבותו בעבירות. לא הביע נזקקות טיפולית, אך הביע מוטיבציה גבוהה לביצוע שירות לתועלת הציבור.

שירות המבחן סבור שהנאשם הפיק את הלקחים המתבקשים. בהתחשב באחריות שלקח על כישלונו ההתנהגותי והחרטה שהביע, ממליץ שירות המבחן על ענישה חינוכית במסגרת צו של"צ - ענישה אשר יש בה בכדי להפגישו עם חומרת מעשיו והשלכותיהם, זאת בנוסף לענישה מותנית לתקופה משמעותית, קנס והתחייבות להימנע מעבירה. 

טיעוני המאשימה :

הערך החברתי שנפגע: פגיעה בשירות הציבורי, באמון הציבור ברשויות השלטון. ביסוד קיומו ופעולתו של השירות הציבורי עומד אמון הציבור בכך שעובדי הציבור פועלים בהגינות, ביושר, ענייניות, שוויון וסבירות. בעבירות שעבר הנאשם יש כדי לכרסם עמוקות באמון הציבור. הנאשם ביצע את העבירות תוך ניצול מעמדו ותפקידו, בהיותו בר סמכא בעיני החקלאים המפוקחים והם תלויים בו במידה רבה להמשך פעילותם השוטפת. כל אלה השפיעו על נכונותם ליתן "תרומות". מעשיו השיטתיים של הנאשם עלולים להטיל דופי בכלל עובדי הציבור.

המאשימה מבקשת לקבוע מתחם ענישה בין שנה אחת ל - 3 שנות מאסר.

מדיניות הענישה הנהוגה :

המאשימה מפנה לד.נ.פ. 1397/03 מדינת ישראל נגד שמעון שבס וכן לת.פ. (י-ם) 426/09 מדינת ישראל נ' אולמרט, ואולם בשני מקרים אלה, למרות חומרתם הרבה והקיפם הגדול לאין ערוך, העונשים היו נמוכים משמעותית מטווח הענישה אותו מבקשת המאשימה להשית במקרה זה.

פסקי הדין הנוספים אליהם הפנתה המאשימה ע"פ 5083/08 שלמה בניזרי נ' מ"י, בע"פ 9788/03 מ"י נ' גולן, ע"פ 6474/03 מ"י נ' מלכה, עניינם בעבירות חמורות בהרבה ב"איכותן" ובהיקף הרווח הכספי שהופק.

המאשימה מבקשת לדחות את המלצת שירות המבחן לעניין העונש וסבורה כי בתוך טווח הענישה יש לקבוע את עונשו של הנאשם לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס.

טיעוני הנאשם :

הנאשם הודה במסגרת כתב אישום מתוקן, לאחר שהתיקון תאם את גרסתו אותה מסר עוד בחקירתו במשטרה. הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום המקורי ואכן נשמעו מס' עדי תביעה, עד אשר הסכימה המאשימה לתקן את כתב האישום כאמור. ב"כ הנאשם הפנתה לתסקיר שממנו היא לומדת כי הנאשם קיבל אחריות על מעשיו והביע חרטה. היחסים בתוך התא המשפחתי של הנאשם נפגעו בשל מעורבותו בפלילים. המעורבות נבעה מקשיי מחייה והימורים. הנאשם הביע מוטיבציה גבוהה לביצוע שירות לתועלת הציבור. מבקשים לאמץ את המלצת שירות המבחן לענישה חינוכית, במסגרת צו של"צ בהיקף של 180 שעות, מאסר מותנה, קנס והתחייבות.

דיון :

נראה לי כי הרף העליון של טווח הענישה הנכון הוא זה שצוין בסעיף 12 לסיכומי המאשימה. בתי המשפט, בערכאות השונות, הטילו עונשים מגוונים החל בענישה חינוכית צופה פני העתיד ועד מאסרים בפועל, הכל בכפוף לנסיבות ביצוע העבירה ובנסיבות האישיות של הנאשם.

העונשים שהוטלו בגזרי הדין שאליהם הפנו ב"כ הצדדים מתייחסים לתקופה שלפני תיקון 113, אך ביצוע התיקון לא בא לשנות את מדיניות הענישה לא לחומרא ולא לקולא.